סיפור ישראלי: הסופרת רעות וייס מבית יצחק ממליצה על ספר ישראלי שאתם פשוט חייבים להכיר

אז המלחמה הסתיימה לכאורה כביכול, ואולי נזכה לחוות פה קצת שגרה לשם שינוי. במסגרת הטור המלצתי פה כבר על 18 ספרים, וראיינתי כבר 18 סופרים וסופרות ישראליים. אני שמחה מאד להמליץ היום על הספר המקסים "כוכבת", שכתבה רותם ניר נחמיאס. לכאורה, זהו ספר נוער, אבל בפועל – אין מי שלא יתחבר אליו, ואולי מבוגרים יתרגשו ממנו אף יותר מבני נוער. כולנו הרי חווינו את מה שהספר מתאר, בצורה כזאת או אחרת.

הייחוד של "כוכבת", מעבר ליכולת הכתיבה המופלאה של רותם, הוא הבחירה המאד מקורית שלה להתמקד דווקא בזווית הראייה של הנערה המקובלת שמובילה חרם, ולא בילד/ה הלא מקובלים שסופגים את הבריונות.

בתור מי שזכתה – לצערי – לחוות חרם בילדות ולסבול מבריונות, מצאתי את הבחירה של רותם אמיצה ומעניינת במיוחד. למרות מה שגיבורת הסיפור עושה, אנחנו מוצאים את עצמנו מזדהים איתה, מרחמים עליה ועל המחיר שהיא ומשפחתה נאלצים לשלם, ומחכים לראות אותה מתבגרת וגדלה ומפגינה אמפתיה ולוקחת אחריות.

זה ספר חשוב וחכם ונהדר ומרגש כל כך. אני ממליצה לכולכם לקרוא אותו בעצמכם, ואז לתת אותו לילדים שלכם.

ראיון עם רותם ניר נחמיאס

ספרי בכמה מילים עליך ועל הספר שלך, ואם יש תכנון, גם על הספר הבא:

הי, אני רותם ניר נחמיאס, בת 47 מכרכור. אימא של נוגה וגילי. אני עורכת ספרותית. יש לי תואר שני בביבליותרפיה ואני משתמשת בכלים טיפוליים גם בתהליך העריכה, כי אני מאמינה (ויודעת) שככל שאנחנו מודעות יותר לפצע מתוכו אנחנו כותבות, אז הספר יהיה טוב ושלם יותר ויעורר אימפקט משמעותי. אני מלווה כתבי יד ביחד עם בן הזוג שלי הסופר עומר ברק ויש לנו פודקאסט אהוב ומואזן (על אף שהוא נישתי) ״מדברים כתיבה״.

ספר הביכורים שלי ״כוכבת״ יצא לאור בינואר השנה בהוצאת ״שתים״ ופתח את מחלקת ספרי הנוער של ההוצאה. ״כוכבת״ הוא רומן נעורים, פרוזה בגוף ראשון. הגיבורה היא ליאור, שעולה לחטיבה אחרי מעבר מנתניה לפרדס חנה על רקע חרם שהיא הובילה על ילדה אחרת. ליאור היא הילדה המקובלת, היפה, החכמה והמוכשרת שלמתבונן מהצד נדמה שאין לה בעיות בחיים, אבל למעשה היא מתמודדת עם אתגרים לא מעטים, דווקא בגלל הכוחות הרבים שיש לה.

זו לרוב הדמות שאנחנו פוגשים בתור האויבת, דמות שטוחה של ילדה יפה ורעה, אבל זו דמות מורכבת שאני מרגישה שסיפורה מעולם לא סופר.כמו כן, גיל ההתבגרות הוא הגיל הכי דרמטי וסוער והיה גם מענג וגם מטלטל לחזור לשנים האלה ולכתוב כמו ילדה בת 13. הספר עוסק בחברות אמת, אהבה ראשונה, תפקידים חברתיים ומשפחתיים. ומעל הכל, אני חושבת שהוא מדבר על איך אפשר לחיות בווליום שלך, בלי להקטין את עצמך ובלי לפגוע באחרים.

יש ביקוש רב לספר הבא ואני כבר מתחילה לכתוב אותו (כרגע בשלב התכנון) בא לי לכתוב את ליאור ושהקהל שלי יתבגר יחד איתה. היא רק התחילה את המסע שלה ויש לה עוד המון לעבור ויש עוד אינסוף נושאים שאני רוצה לגעת בהם וכבר נשתלו בספר הזה. הספר הבא יעסוק בסודות, כי ליאור היא נערה כזאת שנוטים לשתף אותה בדברים אישיים. היא תלמד דרך טעויות כמובן, איזה סודות שומרים ואיזה לא. הנושאים שבהם הספר יעסוק בין היתר יהיו דימוי גוף והפרעות אכילה ופגיעה מינית. קליל 🙂

מה היה הכי קשה בעבודה על ספר?

השלב הכי מאתגר בכתיבה היה שהבנתי שאני צריכה למחוק ¾ ספר, כי הלכתי לכיוון לא נכון. הסנדלר הולך יחף, מכירה? אז יש לנו קורס תכנון שהוא תמיד המפתח לצאת לדרך. משום מה חשתי שאני לא זקוקה לזה וכך מצאתי את עצמי נתקעת ומבינה שעשיתי טעות בדרך ואיבדתי כיוון. חזרתי לתכנן וכתבתי את רוב הספר מההתחלה. זה שלב לא פשוט שאני מכירה בתור מלווה ועורכת, אבל המפגש עם זה ככותבת היה קשוח. מעבר לזה שחשבתי שלי זה לא יקרה, זה פשוט קשה לחשוב שאת פסע מהסיום ולגלות שאת צריכה לכתוב הכל מחדש אם את באמת רוצה שיצא הספר שהתכוונת.

למה כדאי לקרוא ספרות מקור?

אני מתה על ספרות מקור. אני תמיד מעדיפה סופרים וסופרות ישראלים. אני חושבת שזה מאותה סיבה שאני לא חובבת גדולה של פנטזיות. אני אוהבת לפגוש את החיים עצמם בספר, וככל שהספר קרוב יותר, כך מבחינתי הוא מעניין יותר ונוגע לי ולחיי. מעבר לזה, יש תוצרים מדהימים ואני מתרגשת לקרוא ספרות ישראלית טובה כל פעם מחדש.

האם לדעתך כדאי לכתוב ספר?

זאת שאלה ששואלים אותי פעמים רבות, ולרוב היא מכוונת להיבט הכלכלי. אם זה משתלם, אם מרוויחים מזה. זה החלק שפחות בשליטתנו (אם כי יש לנו לא מעט כוח גם שם) אבל כמי שמלווה כותבים וכותבות בתהליך כבר לא מעט שנים, ומהכובע שלי כמטפלת, אני יכולה להגיד בלב שלם שמדובר במסע משנה חיים, בכלל לא משנה מה קורה עם הספר בסופו של דבר וכמה הוא מכר. לספר סיפור, לחצוב מתוך הנפש, לעבור את המסע הזה של הכתיבה, זו חוויה מעצימה ומשמעותית.

ספרי מקור שמאד אהבת, ועוד שניים מתורגמים:

ספרי מקור שאני אוהבת:

״איך לאהוב את בתך״ של הילה בלום. זה ספר שלא הצלחתי להניח מהיד, הוא נוגע בתמה שהכי מעסיקה אותי בחיים: אימהות. העריכה שלו מבריקה בעיני (ערך יגאל שוורץ) וזה ספר ששינה לי משהו בנפש. שזו הסיבה הכי טובה לקרוא ספרים בעיני.

״מי שסוכתו נופלת״ של צבי מאיר. קראתי לאחרונה. לא קל לי לקרוא ספרים, כי אני קוראת המון כחלק מהעבודה שלי. אבל זה ספר שסחף אותי מהשניה הראשונה. הכתיבה עמוקה ומיוחדת והכניסה הזאת לתוך נפש כה מורכבת, הייתה מבחינתי יקרה וחד פעמית.

״כולם לחייך״ של עומר ברק. נכון, אני לא אובייקטיבית, אבל זה ספר שהוא מופת בעיני של כתיבה (בגוף ראשון) שהיא מצד אחד קלילה ומלאת הומור ומצד שני סיפור משפחתי ואישי כואב ולא פתור, עם יכולת התבוננות עצמית נוקבת. מסוג הספרים שמתאימים לכולם, שזה הישג לא פשוט להגיע אליו.

שני ספרים מתורגמים:

״חברים, מאהבות והדבר הגדול הנורא״ של מתיו פרי. כן, כן צ׳נדלר מחברים. זה אוטוביוגרפיה מבריקה ולא צפויה של איש מבריק ולא צפוי.

״הסיפור שאינו נגמר״ של מיכאל אנדה. הייתי חייבת. זה ספר שלמרות שהוא פנטזיה שזה פחות התחום שלי, היה ונשאר אחד הספרים שגרמו לי להבין את כוחה של הכתיבה ושל הקריאה, הוא מתאים לכל גיל ולכל זמן והוא חוזר אליי בהמון אספקטים בחיים.

רעות וייס, תושבת בית יצחק, היא מחברת רב המכר "מזל של מתחילים"- קומדיה רומנטית המתרחשת בעמק חפר, זוכת פרס גפן 2025.